Étude 1 sur 17 · Les noces de Cana

  1. Étude 1 : Les noces de Cana
  2. Étude 2 : La première fête de Pâque
  3. לימוד 3: הכפר סוכר שבשומרון
  4. Étude 4 : L'accomplissement de la prophétie d'Esaïe
  5. Étude 5 : L’officier du roi à Cana en Galilée
  6. Étude 6 : La première pêche miraculeuse
  7. Étude 7 : Les pharisiens envisagent d’assassiner le Messie Jésus
  8. Étude 8 : Le départ du Messie Jésus vers d’autres villes
  9. Étude 9 : La question de Jean le baptiste
  10. Étude 10 : La guérison d'un démoniaque
  11. Étude 11 : Envoi des douze apôtres
  12. Étude 12 : Le retour des apôtres
  13. Étude 13 : La troisième fête de pâque
  14. Étude 14 : Le Messie Jésus à Béthanie chez Marthe et Marie
  15. Étude 15 : Instruction sur la prière
  16. Étude 16 : Guérison d'une femme le jour du Sabbat
  17. Étude 17 : Jésus et les idiomes de son époque

שירותו של יוחנן המטביל

  • החתונה בקנה

    החתונה בקנה (יוחנן 2.1–11) היא האות הראשון שעשה ישוע, בהפכו מים ליין בחתונה בקנה שבגליל בנובמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על האירוע. המאמר בוחן השערות על נוכחות משפחת ישוע, מציע שנתנאל אולי היה החתן, ומדגיש שהנס מחזק את אמונת התלמידים בהגלותו את כבוד המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 5.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בערו את השאור הישן למען תהיו עסה חדשה הלא לחם מצות אתם כי גם לנו פסחנו הנזבח בעדנו הוא המשיח׃
    קרא עוד

תחילת השירות בגליל

  • הכפר סוכר שבשומרון

    המאמר דן במפגש ישוע עם השומרונית בסוכר ובחשיבותו לשירות בגליל. קבלת האמונה בכפר ממחישה את מסרו האוניברסלי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
    קרא עוד
  • התגשמות נבואת ישעיהו

    מתי 4.13–16 מספר על שיבת ישוע לכפר נחום ומפרשה כהגשמת נבואת ישעיהו על האור בארץ זבולון ונפתלי. רק מתי יוצר את הקשר ומוכיח שישוע הוא המשיח המובטח. יוחנן ישוב לנושא האור בפתיחתו. האירוע מתוארך לפברואר–מרץ 31.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃
    קרא עוד
  • פקיד המלך בקנה שבגליל

    קטע 53 מספר על נס ישוע בקנה לבן פקיד המלך שבא מכפר נחום (יוחנן 4.46–54), בפברואר–מרץ 31. זהו האות השני בקנה אצל יוחנן. זהות הפקיד אינה ודאית, אך המחבר נוטה למוצא רומי המדגים את כלליות הישועה. אין לבלבלו עם שר המאה בקטע 110.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    1 מְלָכִים 17.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.45-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃וילכו איש איש לביתו׃
    קרא עוד
  • יציאת ישוע המשיח לערים אחרות

    יחידת הטקסט 112 מנתחת את יציאתו של ישוע למסע בערי הגליל ובכפריו (מתי 11.1), המתוארך למאי–יוני 31. בשונה מיוחנן המטביל, שנשאר במקום קבוע, ישוע סייר באופן פעיל באזור כדי להכריז על מלכות השמים, בהדרכת רוח הקודש, כדי להגיע גם לעניים ביותר שלא יכלו לבוא אליו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃
    קרא עוד
  • שאלתו של יוחנן המטביל

    יוחנן המטביל, בהיותו אסור, שולח את תלמידיו לשאול את ישוע אם הוא אכן המשיח המצופה. ישוע משיב במעשיו — ריפויים, הקמות לתחייה ובשורה לעניים — בהסתמך על ישעיהו 35.5. המאמר מנתח את ההבדל בין שני השירותים, את היגיון העריכה של מתי ואת הרמז רב העוצמה לזהותו של המשיח הטמון בהפניה לנבואה: ישוע הוא אלוהים הבא להושיע את עמו (ישעיהו 35.4).

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • שליחת שנים עשר השליחים

    הפריקופה 162 מספרת על שליחת שנים עשר השליחים בידי ישוע בגליל, כמה שבועות לפני חג הפסח (מרץ 32 לספירה). אירוע זה, המובא אצל מתי (10.1-15), מרקוס (6.6-13) ולוקס (9.1-6), מציג את התלמידים הנשלחים שניים שניים להטיף על המלכות, לרפא ולגרש שדים. כל אחד מהאוונגליסטים מוסיף את נקודת המבט שלו על הוראות הדרך ועל אופייה של השליחות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
    קרא עוד
  • שובם של השליחים

    לאחר משימת ההכרזה בגליל, חוזרים השליחים אל ישוע ומדווחים לו על פעילותם. מרקוס מדגיש את תשישותם ואת הצורך שלהם במנוחה במקום שומם, ואילו לוקס מציין שההסתלקות נעשית לכיוון בית צידה. פרשה זו מבליטה את רחמיו של ישוע על תלמידיו, את חשיבות המנוחה בשירות ואת הנוהג של מתן דין וחשבון שליחי. האירוע מתרחש בגליל במרץ שנת 32 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.30-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • חג הפסח השלישי

    הפריקופה PER168 מציינת את חג הפסח השלישי בשירותו של המשיח ישוע, שתאריכו יום שני, 12 באפריל 32 לספירה, ושנזכר רק אצל יוחנן (יוחנן 6,4). בהיותם בגליל, ליד בית צידה, נראה שישוע ותלמידיו אינם עולים לירושלים, לנוכח עוצמת פעילותם. אזכור זה משמש נקודת ציון כרונולוגית בסינופסיס, ומבשר את האירועים הבאים עד חג הסוכות באוקטובר 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים

    לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
    קרא עוד
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • ישוע והביטויים הנפוצים בזמנו

    מאמר זה בוחן את השפות העיקריות ששימשו את ישוע ואת בני דורו בארץ ישראל: הארמית, שפת היומיום של העם; העברית, שפת התפילה והפולחן בבתי הכנסת; והיוונית הקוינית, שפת המנהל הרומי והחילופים התרבותיים. דוגמאות מהברית החדשה ממחישות כל שימוש לשוני וחושפות את עושרו של ההקשר הרב־תרבותי של המאה הראשונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN002 הבשורה על פי יוחנן

    הבשורה על פי יוחנן נבדלת משלוש האחרות, הנקראות סינופטיות, בסגנונה ובעומקה התאולוגי. נכתבה בידי השליח יוחנן, בן זבדי,…